חידה: מה מיוחד בספירת העומר היום בלילה?
תשובה: היום בלילה – ליל שבת קודש פרשת אמור – נספור "היום חמשה ועשרים יום". היום ה-25 הוא היום האמצעי של ימי הספירה (אנו סופרים 49 ימים, כאשר נניח 24 מכאן ו-24 מכאן נגיע לתוצאה לסיפרה המרכזית 25).
ובכן, בשבת זו עומדים אנו בעיצומם של ימי ספירת העומר, ובפרשת השבוע – פרשת אמור – נקרא את המצוה בתורה "וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות".
וזו ההזדמנות לגעת במצוה הזו.
אז הנה חידה לספירת העומר: למה – לכאורה – הַצְדוּקִים צוֹדְקִים? ולמה בכל זאת הם טועים? ולמה בכל זאת . . ?
בימי בית המקדש השני, פרצו "הצדוקים" והחלו לערוך שינויים בהלכות המקובלות מדור דור.
ההלכה קובעת שאנו מתחילים לספור ספירת העומר במוצאי חג ראשון של פסח, וכך נהגו מימים ימימה מאז יצאו בני ישראל ממצרימה.
אבל אז פרצו הַצְדוּקִים והחלו להנהיג את ספירת העומר ממוצאי שבת שבתוך חול המועד פסח.
ולמה -לכאורה – הַצְדוּקִים צודקים?
כי כך כתוב בתורה "וספרתם לכם ממחרת השבת".
ולמה בכל זאת הם טועים?
טעותם נעוצה בחוסר "הקבלה", כלל פשוט הוא "תורה צוה לנו משה". משה הדריך ונתן לנו הוראות מפורטות על כל מצוה (מה שמכונה תורה שבעל פה) וזה עבר מרב לתלמיד (זה מכונה "קבלה", "משה קיבל תורה מסיני". כל תלמיד בדורו, מקבל תורה מרבו).
מי שמחליט לתפוס את התורה הכתובה, אלפיים שנה אחרי שניתנה, ומנסה להבין אותה כראות עיניו, אינו אלא טועה.
וכעת מגיעה השאלה הקשה מכל:
למה בכל זאת? למה בכל זאת התורה כתבה "וספרתם לכם ממחרת השבת"? לכאורה התורה היתה צריכה לכתוב "וספרתם לכם ממחרת הפסח".
בזה שהתורה כתבה "ממחרת השבת", היא נתנה פתח לטעותם של הצדוקים מכחישי התורה שבעל פה.
לגודל וחומרת השאלה, קובע הרבי מליובאוויטש מלך המשיח הנחת יסוד פשוטה:
מוכרחים אנו לומר שיש סיבה טובה לכך שהתורה כתבה דווקא "ממחרת השבת", למרות שאנו מתחילים לספור דווקא "ממחרת הפסח".
מהי הסיבה?
מסביר הרבי מלך המשיח שליט"א:
ספירת העומר היא לא רק ספירה טכנית היום יום אחד, היום שני ימים . . לא. ממש לא.
ספירת העומר היא עבודת המדות, שבע מדות יש באדם, וכנגדן נספור "שבע שבתות", על כל מדה באדם יש שבוע ימי עבודה.
העבודה היא קשה ומפרכת, כדי להבין מה בדיוק המשימות מומלץ לעיין במקור השיחה (ליקוטי שיחות חלק א פרשת אמור, ובהנסמן בההערות).
אבל תמצית הרעיון של עבודת המדות היא לפעול שגם הנפש הבהמית תהיה מוכנה ומזומנה ובמרוצה לעבודת ה'.
זו עבודה כל כך קשה ומפרכת, עד כדי כך שהאדם לבדו אינו מסוגל לבצע משימה זו.
כדי שהאדם יוכל לפעול זאת, זקוק הוא לעזרה אלוקית שמיימית. וזוהי בחינת "ממחרת השבת".
"השבת" קדושה היא, בזמן. יש ליהודי ששה ימי חול, ואז מגיעה השבת, והקדושה בעקבותיה.
"ממחרת השבת" היא קדושה מעל הזמן. כי למרות קדושת השבת, הרי סוף סוף היא קדושה המוגבלת בזמן. סוף כל סוף השבת היא היום השביעי בבריאה הגשמית. כדי להפוך את ימי החול ואת הנפש הבהמית לקדושים ונאצלים זקוק היהודי לפנות אל "ממחרת השבת", הקב"ה בכבודו ובעצמו שמעל הזמן והמקום.
והמסר בזה הוא כל כך חשוב וכל כך בסיסי, עד שהתורה ראתה לציינו בניסוח זה דווקא. וספרתם לכם ממחרת השבת".
הַצְדוּקִים ניתקו עצמם מן "הקבלה" העוברת מדור לדור, בכך הם ניתקו עצמם מן השושלת התורנית האלוקית, שעברה ועוברת עד ימינו דרך חכמי ישראל, ובכך פיספסו הַצְדוּקִים את האור האלוקי של "ממחרת השבת" הקדושה שמעל הזמן – קדושה נצחית.
עם ישראל הוא עם הנצח, עם שכרת ברית עם אלוקים נצחי באמצעות תורה נצחית ("זאת התורה לא תהא מוחלפת").
הַצְדוּקִים ניתקו את עצמם מהבחינה הזו של "ממחרת השבת", ולכן אין להם נצחיות והם נאבדו מעם ישראל.
******
"בימים ההם בזמן הזה"
בימים ההם יצאנו ממצרים, ספרנו אז 49 ימים וקיבלנו את התורה.
והיום, עומדים אנו בדור הגאולה.
והנה קמים עלינו לכלותינו חמאס חיזבאללה איראן ושות'. אליהם מצטרפים ידידים מאירופה עבור בבית הדין האגגי והלאה עד אמריקה…
איך אפשר לגבור על כל מיליוני הרשעים הללו?
התשובה היא: "ממחרת השבת". מעל הזמן. אלוקי הנצח.
אם רק נשכיל להתחבר אליו עוד ועוד, כך יגבר הביטחון והשלום.
כך אומר "מזמור שיר ליום חמישי" "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו, כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי".
זהו סוד הקסם של יציאת מצרים, ספירת העומר ומתן תורה, זהו סוד הקיום של עם ישראל עם הנצח, "ממחרת השבת" – חיבור לאלוקי הנצח שמעל הזמן.
מאז קמה המדינה חשב הישראלי המצוי, יש לנו צבא חזק, יש לנו מנהיגים חזקים. וכך הלכה והתעצמה המדינה, מלחמת עצמאות, מבצע קדש, ששת הימים ויום הכיפורים.
והנה, הגיע עידן הטרור, הצבא הכי חזק במזרח התיכון לא מצליח לנצח חבורת טרוריסטים בעזה.
למה? למה? למה?
מה חסר לצבא?
יש אומרים שהצבא לא מנצח בגלל שמכניסים לעזה סיוע הומניטרי. זה נכון.
אבל זה גופא: למה אכן מדינת ישראל מכניסה סיוע לאוייביה? כי ביידן והאג החליטו.
ולמה מדינת ישראל מצייתת לביידן והאג? כי מנהיגי המדינה חושבים שבלי הפצצות של האמריקאים והאישור של בית הדין האגגי בהאג לא נוכל להלחם באוייבינו.
זאת אומרת: חסר למנהיגי המדינה אמונה וביטחון בה'.
אבל המציאות טופחת על פנינו ומאלצת אותנו להבין שאנחנו עם ניסי עם אלוקי. עם הנצח שמעל הזמן – "ממחרת השבת".
והנה השבוע נפל הפור, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הניח תפילין בפומבי ופרסם זאת לעיני כל העמים.
זו נקודה סופר חשובה.
זה אומר שהתועדה מתחלפת.
זה אומר שמתחילה לחלחל לתוך התודעה, התובנה הכל כך בסיסית בחיי האומה ש"אין לנו ביידן להשען, אלא על אבינו שבשמים" (במקור: אין לנו על מי להשען, אלא על אבינו שבשמים").
וככל שאנו נחזור עוד ועוד אל אבינו הנצחי שבשמים, כך ילך המצב וישתפר פלאי פלאיים.
הרי בדור הגאולה הננו,
ובקרוב ממש תחזינה עינינו!
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר ז"ל.
לתגובות והארות: Misraeli770@gmail.com
שבת שלום.