באחת הבריתות שזכיתי לערוך על ברכיו של ראש הישיבה, רבי אלופי ומיודעי, הרה"ח י"י וילשאנסקי, הוא סיפר את הסיפור הבא:
לפני כ-180 שנים הגיע אשה עשירה לליובאוויטש לרבי הצמח צדק, כסף היה לה הרבה, אבל ילדים אין.
אמר לה הגבאי, מכיוון שהרבי לא מקבל נשים ליחידות, לכן הסדר הוא שנשים כותבות על פתק את מה שמבקשות, והגבאי מכניס את הפתק לרבי.
אבל היא אשה עשירה וחשובה, ומי יגיד לה מה לעשות (וכמאמר "עשיר יענה עזות") ענתה לגבאי. אני רוצה להכנס בעצמי אל הרבי.
לא, ענה הגבאי. כן, השיבה הגברת.
אומרת ועושה, החלה הגברת לפלס דרכה אל חדר משכנו של הרבי. אך לגבאי יש תפקיד, והוא חסם בגופו. אבל עשירה שכזו, מי יגיד לה מה לעשות?“ מי זה הגבאי הזה בכלל… והגברת התקדמה בכל זאת לחדרו של הרבי, והגבאי בשלו הוא חוסם בגופו, והיא מתעצבנת, חוצפה שכזו חושבת הגברת, ולא נחה דעתה עד שדחפה את הגבאי, אך הגבאי בשלו והוא דחף אותה בחזרה.
אך לא עשירה כמותה שתוותר, והיא הורידה לו סטירה מצלצלת. ורבתה המהומה.
יצא הרבי מחדרו ושאל: על מה המהומה? סיפרו לרבי על אודות הסטירה. נענה הרבי ואמר: על כאלה בושות היא צריכה לשלם.
ענתה הגברת: לא אכפת לי, אם יהיה יחידות יהיה כסף.
אמר הרבי: יש לגבאי שלוש בנות לחתן, ועוד הרבה חובות.
והגברת אומרת: לא אכפת לי, אם יהיה יחידות יהיה כסף.
נענה הרבי ואמר: אם יהיה כסף יהיה יחידות.
מיד עשו חשבון, והגברת העבירה טבין ותקילין לגבאי (הרב וילשאנסקי הוסיף בהומור: הגבאי הצטער שהוא קיבל רק סטירה אחת).
הגברת נכנסה ליחידות ואמרה לרבי, אני רוצה בן זכר.
אמר הרבי: בן זכר.
אך הגברת העשירה, בדרכה שלה, ביקשה כמעט בדרישה, אני רוצה שהרבי יבוא לברית.
שאל הרבי: איפה אתם גרים?
ענתה הגבירה: בקולוניה שהקים הרבי הזקן (קולוניה זה שם של מושבה חקלאית, וכידוע שהרבי הזקן והאמצעי הקימו כמה וכמה קולוניות בשביל להמציא מקורות פרנסה ליהודים) מרחק של ארבעה ימים בסוס ועגלה.
נענה הרבי: אני מוכן לבוא לברית בתנאי שלא יעכבו את הברית בשבילי, וזה אומר, שמיד כאשר יוולד בן, ישלחו רץ מיוחד כדי לקרוא לי.
וכך הוה. נולד בן ושלחו רץ מיוחד שיבשר לרבי, והרבי ארז טלית ותפילין ועוד כמה ספרים ויצא לדרך [הזדמנות לפגוש את החסידים בקולוניות, וכידוע שהיה מעין הסכם שהרבי יבוא לבקר שם מפעם לפעם כדי לומר חסידות, רק שמפאת ריבוי המושבות והחסידים לא היה מספיק זמן, עד כדי כך שהרבי מינה את בנו המהרי"ל (הקאפוסטער) שילך לשם ויחזור דא"ח במקומו].
הרבי הגיע למושבה, והנה הבית כנסת שבו תיערך הברית, ומי עומד בפתח? כמובן, הגבירה. וכך היא אומרת לרבי:
אתם בטח חושבים שתקבלו סנדקאות, אבל לא.
סנדקאות שמרתי לרבי הלל (מפאריטש), אתם תקבלו ברכות כי אני יודעת שאתם יודעים לברך. עד כאן לשון קודשה.
סיים הרב וילשאנסקי: מה אותה גברת לא ידעה? שבדור השביעי יש בחב"ד הרבה ספרדים (או כמו שהרב ידגר ע"ה היה אומר: יש בחב"ד גם אשכנזים) ואצל הספרדים נהוג שהסנדק מחלק ברכות לאחרי הברית מילה.
ואמנם – אמר הרב וילשאנסקי – כבר כולם קיבלו ברכות פרטיות כל אחד לפי בקשתו, אבל – סיים הרב ואמר – לאחרי ובהמשך לכל פרטי הבקשות והברכות, עלינו לברך ולבקש את הברכה העיקרית שכוללת את כל הברכות כולם, שהרבי מלך המשיח יתגלה תיכף ומיד ממש.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!