מי היה מאמין, בשבוע אחד שני נערים חרדים ימצאו את מותם באופן טראגי בהפגנה. הייתכן?! עד מתי?!
וזה מצטרף לנער שקפץ אל מותו בהפגנה הגדולה בירושלים. עד מתי?!
ואנחנו כבר ראינו ההפגנות, והרבה ההפגנות, והפגנות גדולות וגם אלימות. ורק עכשיו בהפגנות של זן מאוד מסוים של אנשים יכול לקרות כזה מאורע, ולעבור לסדר היום.
ארץ הלא תזדעזעי??
אני לא ממש מעורב בכל הפרטים של חוק הגיוס החדש, ואני לא באמת יודע מהי בדיוק עמדתו של הרבי מלך המשיח לגבי החוק הספציפי שעל הפרק.
כמובן שגישתו הכללית של הרבי שבחור ישיבה חייב ללמוד ולהגות ולהיות בתורה, בחור שעוזב את הישיבה לטובת גיוס לצבא, הוא כמו חייל בחזית הצפונית שנוטש את עמדתו לטובת החזית הדרומית. גרוע מזה, כמו מפקד עליון (רמטכ"ל) שבמקום להיות בבור ניהול המלחמה הוא יוצא בידיים חשופות להלחם באוייב. עם כל הרצון הטוב – זה מתכון לאסון.
במקביל, וחשוב לציין זאת: הרבי לא הסתייג מחיילי צה"ל, אדרבה, הרבי אהב אותם וברך אותם בכל הזדמנות, הרבי הוקיר את מסירות נפשם למען עם ישראל. זאת ועוד: בשונה המגישה החרדית הקיצונית שוכנת שאפילו בחור שלא לומד אסור לו להתגייס, הרבי בהחלט לא סבר כך, ואדרבה. בחור שכבר לא לומד, חייב להתגייס. וכי במה דמו אדום (עדיף) מדם החיילים האחרים, למה הם יחרפו נפשם להגן והוא לא? מילא אם לומד תורה, הרי "מגנא ומצלא"אלפים שנה בלי טנקים ויוסי התורה שמרה עלינו והלכה אותנו ל"עם הנצח", פשיטא שגם עכשיו התורה ממשיכה לתת בנו את נצחיותה וברכתה, אבל מי שלא לומד חייב להתגייס.
יחד עם זאת, לעיתים מרגיש לי שהחרדים הקנאים עושים עבורי (עבור עם ישראל) את העבודה.
אני שמשמיע את קולי הזועם כאשר "סיוע הומניטרי" הולך לגרועים שבאוייבינו, שבה בעת ממשיכים לטווח את חיילינו. ממי ידעו תושבי ארץ ישראל העממיים ("עמך בית ישראל" – הציבור המסורתי) על חשיבות התורה? על הנכונות של עם ישראל ושל ציבור לומדי התורה להקריב עבור התורה?
אבל סוף כל סוף, לא זו הדרך!
אין דרכנו בהפגנות, ובפרט לאור האירועים האחרונים.
אז מה כן?
הפצצת תורה ויהדות במאור פנים.
כמו שברור לי שהחזית היום היא לא בין חיילי צה"ל לחמאס, כי אם זו הייתה החזית, הרי זה לא כוחות. צה"ל היה מנצח בתוך יומיים, מקסימום ששה ימים.
החזית היא בינינו לבין עצמנו, בן היהודים היהודיים, אמיצי הלב, הבוטחים בה', לבין היהודים המבוהלים אשר השליכו את יהבם וביטחונם על הדוד סם מאמריקה, פעם זה היה ביידן וכעת זה וטראמפ. החליפו חמור בפרה…
כלומר החזית היא על התודעה של המוני בית ישראל, שהם הם בסופו של יום הבחירות יחליטו איזה אדון-דיקטטור ישלוט בהם-בנו במשך ה-4 שנים הקרובות.
כך ברור לי גם בחזית של לומדי התורה, ביחס לחוק הגיוס. הקרב הוא על התודעה, ואת התודעה לא מנצחים באמצעות ההפגנות, ואדרבה. אדרבה. אדרבה.
[לא כל הפגנה היא בעייתית, אבל לא כל הפגנה היא תועלתנית. בגדול אפשר לומר שההפגנות המוסדרות על פי חוק הם מועילות מאוד כי הם מייצרות תודעה אצל הציבור בלי להשניא את המפגינים, וההפגנות הלא מוסדרות הם מזיקות מאוד מאוד (יש בהחלט מקרי קצה שגם ההפגנות לא מוסדרות הן הכרחיות ויעילות ואכ"מ)].
אכן. החזית היא על התודעה, והרבה גוונים לה:
תודעת ארץ ישראל.
תודעת עם ישראל.
תודעת תורת ישראל.
ואנחנו – החסידים של הרבי – אנחנו ראש החץ:
תודעת ארץ ישראל – כלפי כל השוכחים שזו "נחלת עולם מאלוקי עולם לעם עולם".
תודעת עם ישראל – כלפי כל הטועים לחשוב שיהודי זה רק מי ששומר מצוות, רק מי שמאנ"ש. מי שלא כמוני הוא ספק שייגעץ…
תודעת תורת ישראל – כלפי כל התועים באשר הם, יש הטועים ללמוד מדעים, ועל התורה הם שוכחים, ויש שבתורת הנגלה הם הוגים, ועל תורת הסוד הם שוכחים או מסתירים.
טוב לי בית חב"ד על אם הדרך – מאלפי הפגנות על הדרך.
עבודה רבה וקשה לפנינו,
בשם ה' נעשה ונצליח.