"ויהי (מלשון צער, וַי נְהִי) בשלח פרעה את העם"
למה צער? תיכף תבינו טוב טוב טוב, כי ההיסטוריה חוזרת מלא מלא.
הא כיצד?
אומר הנביא "כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות" ז.א. שבדור הגאולה יהיה סמפטומים של יציאת מצרים.
ואכן, בשבוע האחרון נתקפתי "דה ז'ה וו".
מיום הולכי לגן ולחיידר התחיל להתרקם בדמיוני גאולת מצרים, מדמיין אני את נחשון בן עמינדב קופץ לים סוף, אני רואה בחזיון רוחי את "מרכבות פרעה" "חילו ופרשיו" "סוס ורוכבו", אני זוכר את הסערה שהתחוללה אז, בני ישראל התפצלו לארבע מפלגות על חוף הים (מפלגת הדוסים אמרה להתפלל, מפלגת הדתיים לאומיים אמרה להלחם, השמאלנים אמרו נחזור למצרים והמיואשים כבר תכננו לקפוץ לים) ואז קפץ נחשון "המשוגע הזה" לתוך הים וכמעט כמעט שטבע.
אבל רגע רגע,
זוכר אני גם את תיאור המלמד "בשלח פרעה את העם" פרעה שלח (גירש) את בני ישראל זה מזכיר לנו את הפסוק הנבואי בפרשת בא "כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה". שמעתם הגדרה תורנית-נבואית: פרעה מגרש את עם ישראל ממצרים, זו ההגדרה.
בטח תשאלו: למה צריך לגרש אותם?
אלא מה מסתבר, שלא כולם רצו לצאת, "טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר" "נתנה ראש ונשובה מצרימה" "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים חינם . . זכרנו את האבטיחים" אתם מבינים, עם איזה אנשים משה רבינו היה צריך להתמודד.
בטח תתפלאו, אבל אלה שלא רצו לצאת מתו במכת חושך? אלא מה, מסתבר שאלה שמתו במכת חושך ממש לא רצו בשום פנים ואופן לצאת ממצרים. אלה ששרדו את מכת חושך, הם היו בתווך, מין פיצול אישיות כמבואר בספר התניא, הבהמית מול האלוקית, הם קצת רצו לצאת וקצת לא רצו לצאת, "ולאום מלאום יאמץ" עיתים זה קם ועיתים זה נופל וזה קם…
ובחזרה ליציאת מצרים, "עת דודים הגיע" בני ישראל כבר גורשו ממצרים, "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" מה זה חמושים? הפירוש הראשון ברש"י מסביר (כפשוטו, כמו גם בעיברית של ימינו) שהם היו מצויידים בכלי זיין.
נהדר, בני ישראל הם צבא וכפי שהתורה מכנה אותם בשלב היציאה ממצרים צבאות ה'. ליציאת ממצרים יש יעד ברור, התחנה הסופית נרשמה כבר בבשורת הגאולה (ריש פרשת וארא) "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ".
הדרך הכי קצרה ממצרים לארץ ישראל זה דרך מישור החוף, קל וקצר מאוד. הולכים על חוף ים התיכון דרך ארץ פלישתים. אבל יש בעיה, "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".
אוֹי, אַ בְּרוֹך. לבני ישראל יש נשק "חמושים" אבל הם פוחדים ממלחמה. עד כדי כך פוחדים שהם עלולים לחזור לגטו וורשה, טרבלינק אושוויץ-בירקנאו. מה יהיה??
נו נו, לצערינו הרב ("וַיְהִי") זה הסתיים בסיבוב ארוך במדבר "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" זה אמנם התחיל בסיבוב קצר אבל הסתיים בחטא המרגלים (מאסו בארץ חמדה) שסחב את הגלות במדבר עוד ארבעים שנה.
ובכן, אנחנו בדור הגאולה, ו"כימי צאתך מארץ מצרים" גם היום יש לנו את הגלותיים שלא רוצים לצאת מהגלות ואז מגיע פרעה ומנסה לגרש אותנו.
הנה, תראו. שנה וחצי נלחמים, כובשים מחסלים ו"שום כלום", החמאס עומד יציב כאילו כלום, עזה עומדת על הרגליים. ואתה משפשף עיניים. כמה תחמושת בזבזו בעזה, כמה חיילים קברנו בעזה, וכאילו כלום. איך אמר פעם הפוליטיקאי מספר אחד שלנו: "לא יהיה כלום כי אין כלום" כלום כלום ועוד פעם כלום, רק רִיק שיממון ואפס חזון.
ובכ"ז ננסה להבין למה? הרי נלחמו שנה וחצי, אז למה נשארנו בלי כלום?
אלא מה? מסתבר שאמנם יש להם נשק, טילים חכמים פצצות מדוייקות "הכל בכל מכל כל", אבל הם (הגנרלים שרי הביטחון ורוה"מ) לא רוצים לנצח, הנמושות הללו בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה הם שָׁבוּ מִצְרָיְמָה הם רצו מהר למיסטר ביידן שירשה לנו להלחם לפי התכתיבים של בית הדין האגגי בהאג.
טוב. אם אתם לא רוצים לנצח, לגרש את ערביי עזה וליישב אותה ביהודים, מה עושה הקב"ה בדור הגאולה, הוא מעמיד עליהם מלך חדש, "ויקם מלך חדש על מצרים" (מצרים/אמריקה, נו, זה בערך אותו רעיון. מצרים בזמנה היתה האימפריה המושלת בעולם, והעיקר: היהודים היו משועבדים לה מבחינה מנטלית, בערך כמו שנתניהו נוסע לחלות את פני האדון החדש מיס. טראמפ) והנה מגיע פרעה חדש, מר דונאלד טראמפ, והוא מתחיל לדחוק ביהודים, צאו כבר מהגלות, "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (אם תרצו פלסטינים) תכבשו אותם כבר, תגרשו אותם…
בשורה התחתונה, הגאולה תלויה בעיקר בתודעה של היהודים.
אז אולי טראמפ יחיש את החלפת התודעה, אבל בסוף בסוף הגאולה תלויה רק בנו, בהחלפת הראש שלנו.
ואל תשכחו, גם אותו פרעה שגירש את בני ישראל ממצרים, מיד אחרי שגירש אותם מה הוא עושה? מתחרט, מכה על חטא הנה תראו "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ".
קיצורו של ענין "וַיִּרְדֹּף (פרעה) אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אבל ברגע שמגיעה שעת הגאולה, וברגע שבני ישראל בתודעה גאולית, אז ממשיך הפסוק ומכריז "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה".
זהו זה, הגאולה לא תלויה בדונאלד טראמפ שאולי עוד יתהפך עלינו, זה אנחנו, זה בראש ובתודעה שלנו.
יהי רצון . .
יהי רצון שנהיה לראש (ראש יהודי – יהודים מובילים עם תודעה יהודית) ולא לזנב (של אמריקה – ביידן את טראמפ).
ונאמר אמן.