מזבח המולך המודרני
בימים ההם, ימי התנ"ך האלוקיים, העולם ברובו היה פגאני, רוב אנשי תבל היו עובדי אלילים.
אחת העבודות האליליות המיוחדות, היה עבודה זרה ושמה "מוֹלך".
היו לוקחים תינוק ושורפים אותו באש לכבוד הפסל. קראתם נכון, האבא היה מביא את הבן שלו (תינוק קטן וחמוד) כקרבן.
זה היה סמל אלילי, הקרבה נאצלת לכבוד האליל (עבודה זרה זו נזכרת בתורה כאיסור מוחלט. דברים יח.י. ובנביא ירמיה ז.לא.)
יושב אדם בעידן המודרני ותוהה לעצמו. היתכן?!
בראשו של איזה מטורף עלה כזה רעיון רצחני?
וכיצד התקבל רעיון אכזרי שכזה בלב אזרחי כדור הארץ?
******
והנה אנחנו עדים ל"מזבח המוֹלך המודרני".
ערביי עזה בחרו "חמאס".
"חמאס" בחר לשחוט לאנוס ולשרוף יהודים.
ומדינת ישראל בחרה באליל "הנאורות", יצרה לעצמה קוד ערכי המכונה "רוח צה"ל". שֹמה פרקליטות על כל חיל מפקד וקצין.
האליליות הזו מתרחבת ומכירה באמריקה כמקור השראה ל"נאורות", בחסות הפצצות המדוייקות ("אליל הכוח" או אם תרצו: "אליל טכנולוגי").
האליליות הזו ממשיכה להתרחב ולהכיר בסמכות "כוהני הנאורות", תנחשו מיהם?
נכון מאוד, שופטי בית הדין בהאג (להם נציגים פה בארץ – שופטי בג"ץ כמובן) הם הכהנים הגדולים של הנאורות הפרוגרסיבית.
ועל פי אותה אמונה אלילית בוחרת מדינת ישראל להקריב את בניה וחייליה הגיבורים והאמיצים על "מזבח הנאורות" המופיע כעת בדמות "סיוע הומניטרי".
מדינת ישראל בוחרת לשלוח חיילים יהודים ללב עזה, הם יאבטחו שיירות של "סיוע הומניטרי", והם – ערביי עזה – ימשיכו לטווח את החיילים.
החיילים יכניסו אינקובטורים לבתי חולים בעזה, והם – ערביי עזה – בינתיים מתבצרים מתחת לבית חולים ומכינים לחיילנו את הגיהנם.
ואתה היהודי השפוי, תוהה לעצמך.
הכיצד?! איך הלכו שולל עשרות אלפי חיילים ומפקדים אחרי מיעוט "נאור" אלילי שכזה?
******
"אם ה' לא ישמור עיר – שוא שקד שומר"
וה' שומר, אוהו כמה שהוא שומר.
דור הגאולה הננו,
כך הכריז הרבי נביא דורנו.