המוהל הרב מנחם ישראלי
053-4317709

הנבואה העיקרית "לאלתר לגאולה"

הנבואה העיקרית "לאלתר לגאולה"

‏ישיבה ליום אחד

‏ומה תכל'ס?

 

(הטור נכתב לפני מספר שנים, בתקופת הקורונה, סמוך לפטירתו של מפיץ הדבר מלכות הרה"ח יצחק פיין ע"ה)

בשבת קודש פ' שופטים ה'תנש"א הורה הרבי לפרסם לכל אנשי הדור את הנבואה ("הנבואה העיקרית" כלשון קודשו) של נשיא דורנו "לאלתר לגאולה".

וכבר קדם לזה בשב"ק פ' ראה ה'תשנ"א שהרבי הורה (ציטוט) "להכריז ולפרסם בכל מקום – בדברים היוצאים מן הלב – שהקב"ה אומר (ע"י עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחד מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה".

אך ישנה בעיה קשה וכאובה:

מצד קושי ואריכות הגלות, התחושה ש"הנה זה משיח בא" הולכת ומתערערת, ואט אט הספקות מתחילים לכרסם בלב.

והנה שאלה שהציג בפני חסיד עבדקן ומלומד במילי דחסידותא ומילי דליצנותא: אם אתה אומר שהרבי אמר "לאלתר לגאולה" בתור נבואה, הרי אתה מכריז על הרבי שהוא נביא שקר (רח"ל) שהרי משיח לא בא וכבר עברו לפחות שלושים שנה מאז אותה נבואה.

המשיך אותו חסיד לפרש את משנתו המבולבלת: מילא ההכרזה של הרבי הריי"ץ "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" היה אפשר לטעון שעדין לא עשו תשובה ולכן לא באה הגאולה "לאלתר".

אבל מה תאמר על הנבואה של הרבי "לאלתר לגאולה"? ובפרט שהרבי הכריז בכמה הזדמנויות (ש"פ בלק נ"א, וכן ש"פ נח נ"ב ועוד) שכבר עשו תשובה בתכלית השלימות, ואם הרבי ניבא גאולה, מדוע לא הגיע הגאולה? מה זה "לאלתר" לדעתך? ובאם הגלות תתעכב עוד 10 שנים ואח"כ עוד עשר שנים, האם גם אז תאמר שיש נבואה "לאלתר לגאולה"? ומתי תציב דד-ליין לנבואה הזו, כלומר: עד מתי הנבואה הזו תהיה בתוקפה? ואם אין לה שום גבול, אז במה אפשר לבחון אם הנבואה התממשה? או שמא תאמר שהנבואה הזו היא נבואה רוחנית ולא צריכה להתממש בעולם העשיה הגשמי?

האמת שקצת התבלבלתי, והחזרתי לו את השאלה: אדרבה תסביר אתה את דברי הרבי "לפרסם לכל אנשי הדור.. עד הנבואה העיקרית לאלתר לגאולה",

וכך הוא השיב: לשיטתי הרבי לא אמר נבואה "לאלתר לגאולה". אלא הפשט בשיחה הוא כך: צריך לפרסם לאנשי הדור שיש לנו שופט יועץ ונביא, וצריך להקשיב להוראותיו ולעצותיו עד (שב"ה נזכה בקרוב לשמוע) את הנבואה "לאלתר לגאולה". ואנו כנראה לא הקשבנו להוראות נשיא הדור, עכ"פ לא הקשבנו מספיק, ולכן לא זכינו.

בקיצור: החסיד הנ"ל סובר שאין נבואה של הרבי "לאלתר לגאולה" והרבי רק קיווה שבזכות מעשינו ועבודתינו בעבודת השליחות נזכה בקרוב לשמוע נבואה כזו.

ו…

ובפועל לא זכינו.

הסתובבתי נבוך במשך תקופה, החסיד הנ"ל דיבר באופן חד וברור, אם אתה אומר שזה נבואה, והרי הנבואה לא התממשה הרי ש… ר"ל.

למזלי הרב חונכתי בישיבה חסידית (ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת) וכבר נאמר "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה", ויש לפרש "גם כי יזקין" היינו גם כאשר ישמע שאלות מחסיד מזוקן… גם אז "לא יסור ממנה" היינו מההנחה החסידית הפשוטה והתמימה. וכפי שממשיך רבינו הזקן בהקדמה לחינוך קטן (הוא שער היחוד והאמונה), "שבע יפול צדיק" אך תיכף ומיד "וקם".

וכך אכן היה אצלי:

אמנם מצד אחד – בתוך תוכי ניקרה השאלה, אכן, עד מתי??? מה יהיה על הנבואה העיקרית "לאלתר לגאולה"? למה הרבי התכוין?

[לא יכולתי לקבל את ההנחה והקביעה של אותו חסיד מזוקן שהרבי לא אמר נבואה "לאלתר לגאולה", צריך להיות פילוסוף אמיתי (כלומר: שקרן אמיתי) כדי להכניס פשט כ"כ מעוות בתוך דברי הרבי.

איך החסידים שנכחו בשעת מעשה בשיחה הבינו את המילים הללו? איך כל החסידים הבינו את השיחה הזו בשנה בשבוע וביום שנאמרה?

השלטים "היכונו לביאת המשיח" שעיטרו כל בית חבד"י באותם שנים מלמדות אותנו בצורה ברורה, שהחסידים הבינו בפשטות שישנה נבואה "לאלתר לגאולה" וצריך לפרסם אותה. אפשר גם לראות את הלשון של הרבי בש"פ ראה ה'תנש"א (המצוטט לעיל) "הקב"ה אומר ע"י עבדיו הנביאים…" לבוא ולומר שזו לא נבואה – זה פשוט שקר מגוחך].

אך מהצד השני – הפשיטות החסידית הטבועה בי לא איפשרה לי להבין אחרת, לא יכולתי לרדת מן העץ האלוקי-נבואי-משיחי שהרבי העלה אותי – ואת כלל החסידים – עליו.

ניסיתי לתרץ שאוטוטו, והנה תיכף ומיד ו"לאלתר" נזכה לראות בעיני בשר את מלך המשיח…

אך לבינתיים הגלות התארכה עוד ועוד, ומה תכל'ס? לפתע אנו מתבשרים שעוד חסיד נפטר ועוד אחד, אפילו החסידים הגדולים ששמעו את בשורת הגאולה מפי נשיא הדור וחזרו עליה בשעת מעשה, וגם אלו מבין החסידים שהיו להוטים וכרוכים אחרי הנבואה עשרות שנים אחרי ג' תמוז הולכים לבית עולמם, רק לאחרונה נתבשרנו על פטירתו של הרה"ח יצחק פיין ממפיצי בשורת הגאולה והדבר מלכות הגדולים ביותר… והרבי והגאולה היכן? ומה עם ה"לאלתר"???

*כך התהלכתי נבוך, עד ה"ישיבה ליום אחד"*

לפני כשבועיים ימים, בי"ט מנחם אב הוקמה ישיבה בראשות הרה"ח ר' שמעון שיחי' וייצנדלהר. "ישיבה ליום אחד".

"ישיבה ליום אחד" זהו מיזם תורני-גאולתי-משיחי צרוף, אותו הגו כמה חבר'ה שפשוט אכפת להם לעורר את הקיפאון והעילפון של הרבה חסידים, וכך באמצע "ה-ח-ו-פ-ש ה-ג-ד-ו-ל" (וכמאמר "במתים חפשי כמו חללים שוכבי קבר”) ובעוד כל העולם נוהג לצאת ולבלות (מל' בלאי וכיליון) את הזמן מתכנסת לה הישיבה בעיר התורה והחסידות בני ברק (כלשון קודשו של רבינו), בישיבת תומכי תמימים שבעיר, ופשוט הוגים בתורה, ובדגש על תורת הגאולה, וביחוד בתורת הגאולה של רבינו.

השנה למדו בין היתר על הקמת הסנהדרין, חידוש הקרבנות בזמן הגלות, ועוד ועוד. אפילו הגיע יהודי ליטאי עם קמח ושמן והראה הלכה למעשה כיצד מערבים קמח ושמן בעשיית מנחות וכיצד עושים "קמיצה" בבית המקדש. כך משולבים להם התורה והגאולה, ההלכה והמעשה בישיבה אחת וביום אחד.

בין באי הישיבה הצגתי את שלושת השאלות הבאות:

1. מהי נבואה?

2. ‏מהי גאולה?

3. ‏ומה הפירוש לאלתר?

אני יצאתי מתוך נקודת הנחה ש:

1. "נבואה" פירושה אמירת דבר שעתיד להיות.

2. ‏"גאולה" פירושה מלכות בית דוד ובנין בית המקדש בפועל בו מקריבים קרבנות.

3. ‏"לאלתר" פירושו תיכף ומיד ממש.

ובהתאם לזה עולה השאלה הבאה, השאלה העיקרית:

מה קורה עם "הנבואה העיקרית לאלתר לגאולה"?

תלמידי הישיבה ליום אחד לא פתרו לי את הקושייה המציקה הזו, אבל הרוח החיה והלוהטת של הישיבה פשוט החייתה אותי "כמים קרים על נפש עייפה", פשוט "אַ מֶחַיֶה". והתאמצתי עוד קצת ובס"ד הגעתי לתובנה הכל כך פשוטה, עד שפשוט לא הצלחתי להבין מנין נפל עלי כל הבלבול הגדול.

לפני כמה שנים הרב וייצנדלהר הקים את "הישיבה ליום אחד" ובאחת הישיבות דיבר על כך שישנם כמה סוגי נבואה (כמדומני בשם האברבנאל).

 

אינני זוכר את כל הסוגים, אך אביא כאן מעט על קצה המזלג, כדי שהדברים יובנו כראוי:

הנבואה הרגילה והמוכרת לנו היא אמירת דבר שעתיד להיות בזמן הקרוב או הרחוק, אך ישנן סוגי נבואות נוספות שלא באות לספר דבר העתיד להיות.

 

"נבואה" מלשון ניב שפתיים, כאשר שורה על הנביא רוח נבואה והוא מדבר עם ה', זוהי עיקר נבואה. ולאחמ"כ מגיע השלב שהנביא מעביר את הנבואה ומדבר אל העם וגם זה חלק מהנבואה.

 

לדוגמא: כאשר משה רבינו "אדון הנביאים" התפלל אל ה' לאחר חטא העגל, הקב"ה ביקש אז להשמיד את עם ישראל ומשה דרש בתוקף ופעל מחילה עבורם, וכפי שנכתב בתורה "למה ה' יחרה אפך בעמך… למה יאמרו מצרים… ויאמר ה' סלחתי כדבריך" כל הדיבורים הללו הם חלק מנבואת משה, ויחד עם זאת אין כאן דבר העתיד להיות אלא תפלה ובקשת מחילה מצד משה, וקבלת הדברים וסליחה מצד הקב"ה.

 

והנה דוגמא נוספת: כאשר אליהו הנביא בהר הכרמל הורה להקריב קרבנות (למרות שהדבר היה אסור מצד איסור במה) פשוט שהיה זה ע"פ הוראת נביא בנבואה, שהקב"ה התיר באותו הזמן הקרבת קרבן בבמה, ומובן ופשוט שזו לא נבואה העתידית, אלא נבואה של ציווי.

דוגמא נוספת: יש את הנבואה של "מרכבת יחזקאל", שם רואה יחזקאל "מראות קודש"… "ועל הכסא דמות כמראה אדם"… פשוט שזה לא נבואה העתידה להיות אלא דבר שבהווה בעולם רוחני.

והנה דוגמא נוספת של נבואה שהיא בדבר שבהווה ובעולם העשיה הגשמי: כאשר שאול חיפש את האתונות הוא הלך לשמואל הנביא שיגלה לו היכן האתונות. במקרה בזה הנביא לא אומר דבר העתיד להיות בגשמיות, אלא הנביא מנבא דבר שבהווה ובגשמיות (רק שהיה נעלם מעיני שאול והנביא גילה זאת).

כך גם משיחת שאול ודוד למלכים ע"י שמואל היו מעשה ע"פ נבואה שה' אמר לשמואל הנביא למנות ולמשוח וכו', זה לא נבואה על דבר עתידי אלא על פעולה ועשיה בהווה.

ובחזרה לעניננו, הגאולה האמיתית והשלימה, ובהקדים דברי השפת אמת המפורסמים שאומר, שכשם שבגאולת מצרים בא הגואל הראשון ואמר את נבואת הגאולה, ולאחרי זה הגלות נעשתה קשה יותר וכפי שמשה רבינו כאב אמר "אד-ני, למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני"? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לים הזה, והצל לא הצלת את עמך".

והנה, כאשר בא משה רבינו אל בני ישראל ואמר להם את נבואת ה' (שמות ג.טז. ואילך) "פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים… (ובהמשך לזה אמר להם משה את המשך הנבואה) ואומר אעלה אתכם  מעני מצרים אל ארץ הכנעני… "

הנבואה הזו מחולקת לכמה חלקים:

א. "פקד פקדתי… " זהו לא דבר העתיד להיות אלא דבר שבהווה, משה רבינו מעדכן את בני ישראל שהקב"ה זוכר אותם ומתכונן להוציאם ממצרים.

ב. בהמשך לזה מגלה להם משה נבואה העתידית להיות, שבסוף תהליך היציאה ממצרים יכנסו לארץ. זה דבר שהתרחש יותר מ-40 שנה אחרי, ורק בדור שאחרי משה, כאשר משה הביא אותם רק אל עבר הירדן המזרחי.

ג. בהמשך הקב"ה מנבא למשה "ושמעו לקולך". משה ביקש הוכחות מהקב"ה כדי לאמת את נבואותיו מול בני ישראל ואכן הקב"ה נתן לו שלושה אותות. ובסוף פרק ד' מציינת התורה "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו".

ודווקא לאחרי זה, לאחרי שכבר ראו את האותות והאמינו, דווקא אז חלה נסיגה מסויימת ומכיוון לא צפוי. בהמשך נבואת משה הקב"ה אומר למשה את הציווי הבא: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים.. ". אך בריש פרק ה' רש"י מציין שהזקנים לא הקשיבו למשה. הם נשמטו אחד אחד… מרוב פחד כמובן… וכך הגיעו משה ואהרן לבדם אל פרעה ואמרו לו אתציווי ה'.

ומה קרה אחרי זה?

התורה מספרת שפרעה התעצבן על שני המשיחיסטים הללו (משה ואהרן), ובגללם הוא התנקם בכל היהודים. מעכשיו "תכבד העבודה על האנשים" שלא יעיזו לחלום אפילו חלומות משיחיים. על כל חלום משיחי הם יחטפו עוד מנה גלותית…

אפילו משה רבינו היה בהלם מהמצב, חז"ל מתארים במדרש שהוא נאלץ לברוח לכמה חודשים…

בשלב הזה התורה מספרת "ויֻכּוּ שוטרי בני ישראל", החלק הזה הוא די מרתק וחשוב. מי הם שוטרי בני ישראל? רש"י וחז"ל מלמדים אותנו שהשוטרים הללו, היו יהודים אמיצים ובעלי אהבת ישראל עצומה, הם מונו ע"י הנוגשים המצריים, ותפקידם היה לוודא שהיהודים מסיימים את מלאכתם היומית. זה מזכיר את ה"יוד'ן ראט" וה"קאפו'ס" מתקופת השואה, רק שכאן היה בדיוק להיפך.

בעוד שה"קאפו'ס" וה"יוד'ן ראט" (ברובם) שיתפו פעולה עם הנאצים והתעללו ביהודים מפחד הנאצים… שוטרי בני ישראל העדיפו לחטוף מכות מהנוגשים המצריים,  העיקר שלא להעביד את היהודים הסובלים יתר על המדה… (הם קיבלו על זה שכר ובמדבר הם מונו להיות בסנהדרין).

יש דעה שגם "דתן ואבירם" היו מהשוטרים הללו (כך גם משמע מהמשך הפסוקים שמות ה יט-כ וברש"י), וכשהם ראו מה עוללו משה ואהרן לכלל ישראל, הם לא התאפקו "ויפגעו במשה ואהרן" "ירא ה' עליכם וישפוט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו". טענתם היתה פשוטה: אנחנו מנסים להקל על הסבל של היהודים, והנה הגיעו לכאן שני משיחיסטי'ם ופשוט הורסים לנו את הכל, חולמים חלומות גאולתיים מנותקים מהמציאות, ובגללם יהודים סובלים יותר…

בשלב הזה גם משה רבינו לא מתאפק, הוא פונה אל ה' ואומר: "אד-ני, למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני"? "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". משה כואב את סבלם של בני ישראל…

לאחרי מגיע השלב בו הקב"ה עונה למשה (ריש פרק ו) "עתה תראה אשר אעשה לפרעה… והוצאתי.. והצלתי.. וגאלתי.. ולקחתי.. " ועשרת המכות וכו' וכו'.

וככל הדברים האלו יש בתהליך הגאולה בו אנו עומדים:

יש את הנבואה של הרבי "הנה זה בא", דור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה. דור מתייחס כמובן לנשיא הדור, דור השביעי. וכל עוד לא ממנים רבי חדש, ופשוט לפי השיחות שגם לא ימנו רבי חדש, הרי שאנו בדור השביעי. וב"ה שאין על כך עוררין בתוך הציבור ראוי לציין שלכאורה הנבואה הזו היא לא התחילה בשנים תש"נ ונ"א, אלא בפשטות היא כבר נאמרה במאמר 'באתי לגני' הראשון בו הרבי קובע ומציב את היעד של הדור השביעי…

בהמשך למאמר הראשון בו הרבי קבע את התפקיד של דורינו, הדור השביעי, דור הגאולה. מגיע שלב האותות, כמו בגאולת מצרים הרי יש חשש ש"הן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי… " לשם כך זימן הקב"ה מספר גדול של נבואות שיעידו על רבינו ש"שכינה מדברת מתוך גרונו". חלקן היו נבואות כלליות לכלל הציבור (כמו לדוגמא נבואת הניצחון דמלחמת ששת הימים, ההכנות לקראת מלחמת יום הכיפורים, ואח"כ נבואת נפילת מסך הברזל והנבואה על ארץ ישראל כהמקום הכי בטוח בעולם בזמן מלחמת המפרץ) וחלקן נבואות פרטיות לאלפים ורבבות…

עם השנים הלכה נבואת הגאולה והתעצמה, וחזרה ונשנתה ע"י נשיא הדור, והנה הגיעו להם השנים תש"נ ת'הא ש'נת נ'סים, נפילת מסך הברזל, ולאחרי זה שנת ה'תנש"א נ'פלאות א'ראנו, הרבי קישר את תקופת הגאולה עם המאורעות במפרץ הפרסי, מלך המשיח עומד על גג של בית המקדש (כמבואר בקונטרס בית רבינו שבבבל) ומשמיע להם לישראל: "בני אל תתיראו… ענוים הגיע זמן גאולתכם".

גם נבואת הגאולה הזו של רבינו, כנבואת משה, כוללת בתוכה הן דברים העתידים להיות, והן ציווי אלינו כיצד להתנהל ברגעים שלפני ההתגלות המלאה.

אבל לכל לראש זוהי נבואה המתייחסת למצב שבהווה. בש"פ בלק נ"א הרבי מתבטא בשיחה "שעה שמלך המשיח בא", ובי"ט כסלו נ"ב הרבי מתבטא "ימות המשיח בהם נמצאים עכשיו". הנבואה העיקרית של הרבי "לאלתר לגאולה" היא לא מכוונת (רק) כלפי העתיד, אלא (בעיקר) כלפי ההווה. הרבי נעמד על גג בית המקדש (כמבואר בקונטרס בית רבינו שבבבל) ומכריז "בני אל תתיראו", המשיח פועל בעולם "ראו באורי שזורח" (כמבואר בשיחת ש"פ תולדות נ"ב).

נכון,

לאחרי זה חלה נסיגה מסויימת, "נגלה ונכסה ונגלה" ע"ד כבגאולת מצרים. חלק מהזקנים נשמטים (כנ"ל מרש"י שמות ריש פרק ה)… זה קשה בהחלט. ושיהיה ברור, הזקנים הללו הם בעלי אהבת ישראל ומסירות נפש ממדריגה ראשונה, הם חטפו מכות עבור נבואת משה, הם שילמו מחיר אישי כבד עבור הפצת "בשורת הגאולה". ובשנים הראשונות הם אלו שמסרו נפש על הפצת החסידות מתוך אהבת ישראל, וכעת הם מרגישים שהפצת בשורת הגאולה מרחקת יהודים מחסידות, ויש סיכוי לא מבוטל שהם צודקים בכך.

נדמיין לעצמינו את השוטרים היהודים במצרים שנאלצים לספר לעבדים היהודים המסכנים שמהיום יש עבודה קשה יותר, וכל זה בגלל שני משיחסטים שהלכו לפרעה לספר לו שה' נגלה אליהם ואמר להם שהוא הולך לגאול אותם… אתה זה שסובל בפועל עבור החלומות/הדימיונות/הנבואות של החבר'ה הללו…

להכריז 'יחי' זה קל, לתלות שלט המכריז על הרבי שהוא הוא המלך המשיח זה עוד יותר קל. אבל בזה אתה הורס לשוטרים של דורינו – הם מפיצי תורת החסידות – עבודה ועמל וכסף רב של שנים על גבי שנים…

רצה הקב"ה מסיבותיו הוא שכך יהיה סדר ותהליך הגאולה. "נגלה ונכסה ונגלה", ובשלב ש"נכסה", ובעיני בשר נראה שיש נסיגה בגאולה אם בכלל… בשלב הזה, אין איתנו יודע עד מה!

ובינתיים, בארץ ישראל הפוליטיקה הישראלית צועדת בדרכי אוסלו ההזויות הכפרניות והמסוכנות… "דם ואש ותמרות עשן".

אפילו משה רבינו כאוב ובוכה כתוצאה מכך, "למה זה שלחתני"? הוא שואל. אפשר לראות את הביטוי הכאוב של הרבי בכ"ח ניסן נ"א "ועוד ועיקר שנמצאים בגלות פנימי בעניני עבודת ה'". והביטוי הזה נאמר לאחרי שנה וחצי שהרבי מדבר על שנת נ'יסים ונ'פלאות א'ראנו.. אפשר לראות את הבכי של רבינו על הגלות הקשה בשיחה המבהילה לאחר הרצח של מרת פעשע לאה לאפיין שנהרגה על קידוש ה' (ש"פ תצוה נ"ב סעי' י-יב) ועוד ועוד.

ויחד עם זאת ולמרות זאת, נבואת הגאולה נמשכת ביתר שאת, ואדרבה, "עתה תראה"… ותיכף ומיד ממש. וכפי שהרבי אומר (דבר מלכות דפ' בא-בשלח נ"ב) שלמרות שבקשת הגאולה וזעקת עד מתי הם מתוך רגש של מרירות (מל' מרים) הן צריכות להיות חדורות בעיקר מתוך רגש של שמחה על הגאולה הקרובה.

וראוי להעיר שנקודה זו לומד הרבי מנשות ישראל הצדקניות שהיו באותו הדור של גאולת מצרים, הרבי מתייחס בעיקר לנבואת מרים "עתידה אימי שתוליד בן זכר שיושיע את ישראל"… ועברו כשמונים שנים (!) עד שהדבר קרה בפועל. ומהאי טעמא מרים היתה במרירות גדולה, "עד מתי"??? ויחד עם זאת הכינה תופים ומחולות לקראת הגאולה. ועוד להעיר שנבואת מרים נאמרה בזמן שעמרם היה נשיא הדור, והגאולה התעכבה עד לאחר מותו, וגם לאחר מותו קודם כל אהרן מילא את מקומו של אביו, ורק לאחר מכן הגיע משה וגאל את ישראל. ועד"ז יש לומר ולהאיר – בדרך אפשר – בנידון דידן שמאז ההכרזה של הרבי הריי"ץ "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" עברו שמונים שנים, והתחלפה מלכותו של הרבי הריי"ץ – לאחר הסתלקותו – במלכותו של הרבי נשיא דורינו, ותיכף "כבר בא".

בקיצור:

הנבואה "לאלתר לגאולה" היא לא באה לספר על הגאולה שתבוא בעתיד, אלא לתאר את התקופה בהווה בה אנו נמצאים, כאשר עניני הגאולה התחילו בפועל בעולם (כפי שכתוב בשיחה זו גופא, ובסעיף זה גופא (סעי' יא) בסופו ובעוד עשרות שיחות של רבינו, שכל עניני הגאולה התחילו, הן מצד נפילת מסך הברזל, והן מצד בירור צרפת, והן מצד מאורעות המפרץ הפרסי, והן מצד הדפסת ספר התניא בכתב ברייל, והן מצד חתימת המעצמות הגדולות על צמצום נשק גרעיני ועוד ועוד).

וכאן, לאחרי הבנת המצב בעולם כפי שהוא ע"פ האמת, וע"פ הכרזתו של נשיא דורינו. רק כאן מגיע שלב הקיווי והציפייה השזורים בדברי רבינו, שבקרוב ממש נראה בעיני בשר "היום" את שלימות הגאולה בבנין בית המקדש.

וכנ"ל, התיאור הגאולתי הזה והנבואה הגאולתית הזו, הם בדומה לנבואת "פקד פקדתי שנמארה ע"י משה רבינו בגאולה הראשונה.

ה"פקד פקדתי" הוא ברגע זה ממש, למרות שבמכלול פרטי הנבואה יש חלקים רבים שיקרו בעתיד כמו חמשת לשונות של גאולה "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" "והבאתי".

"והוצאתי" יהיה בעוד בערך שנה מאז יגיע משה רבינו.

"והבאתי" יהיה רק לאחר יותר מארבעים שנים, ובאמצע יתקעו הרבה מקלות בגלגלי הגאולה, חטא העגל והמרגלים, עדת קורח והמתאוננים.

חלק מהעיכובים בגאולה הם בגלל חוסר אמונה בגאולה עצמה "נתנה ראש ונשובה מצרימה".

חלק מהעיכובים בגאולה הם בגלל חוסר אמונה בהקב"ה כמו חטא העגל, או בגלל שלא רואים היכן משה רבינו ונתרפו ידיהם.

חלק מהעיכובים בגאולה הם בגלל שמאסו בארץ חמדה בחטא המרגלים.

אך כל העיכובים הללו לא משנים בכהוא זה מהמציאות האלוקית ש"פקד פקדתי", הגאולה התחילה, וכל מה שמתהווה ומתרחש מעתה ואילך זהו צעד נוסף בגאולה, גם אם נראה כביכול נסיגה.

נ.ב.

הדברים הם כ"כ פשוטים, ובכ"ז ראיתי להעלות את הדברים למרות פשיטותם, כי לפעמים מרוב אריכות הגלות, ובפרט לאור המצב בארץ הקודש, ובפרט בשנים האחרונות יש אנשים שקצת מתבלבלים.

ואסור להתבלבל!!!

יש לנו משיח, והוא הכתובת והמפתח ומורה הדרך לגאולה. וכל שעלינו לעשות הוא להתמיד בקיום ההוראות של ה"שופטייך" ו"יועצייך" ו"נביא הדור", הן בעיניני השליחות הכללים והן ובפרט בנקודת ותמצית השליחות לפרסם לכל אנשי הדור שנמצאים אנו בדור הגאולה ועלינו לחוש זאת ברגש שבלב שהנה אנו נמצאים כבר בתוך התהליך ו"אָט אָט אָט קומט משיח" ו"כבר בא".

לע״נ אבי מורי ר' אליהו ב״ר אשר

לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com או באמצעות הטופס בתחתית העמוד.

שתף את המאמר

"כִּסְלֶו אסוציאטיבי"

"כסלו" איזה אסוציאציה עולה לכן לראש כאשר שמעתן את המילה "כסלו"? תנו לי לנחש: חנוכה, מנורה, סביבון וסופגניה. תנו לנחש עוד קצת, אני מנחש שצדקתי.

קרא עוד »

מהפכה מכוח התודעה

לנו אין את הפריווילגיה שיש למורדים הסורים, אז מה כן?   עומדים אנו בדור הגאולה, אך לפעמים מתקשים אנו לעכל זאת. וכך אומר מלכנו דוד

קרא עוד »