החטא – מלחמת ששת הימים.
התיקון – מלחמת שמיני עצרת.
לפני חמישים ושש שנים
התרחשה "מלחמת ששת הימים",
מוטה גור הכריז בקשר: "הר הבית בידינו",
ולבבות עם ישראל בעולם כולו נמסו.
התעוררות עצומה אחזה בכל חלקי העם,
למגדול ועד קטן, בארץ ובעולם.
ארבעה חודשים לאחר מכן, יום ב דראש השנה תשכ"ח אומר הרבי מלך המשיח מאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", ובתוך המאמר חידוש עצום:
מה שהנביא ישעיה אומר (כז.יג.) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאט האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים", זה החל להתרחש במלחמת ששת הימים.
למה? מה הענין?
תפקיד השופר לעורר את העם "עורו ישנים משינתכם, ונרדמים הקיצו מתרדימתכם".
שתי גלויות הן: "אשור" ו"מצרים".
"גלות אשור" – זוהי גלות של תענוגות, בית כלא של זהב ותאוות.
"גלות מצרים" – זוהי גלות של עבודת פרך יסורים וצרות בצרורות.
השופר גדול עתיד לעורר את עצם נשמת היהודי, גם זה הנידח השקוע עמוק עמוק בתוך הפיצה-שווארמה-וילה-יאכטה-דמוקרטיה שלו (גלות אשור), וגם זה השקוע עמוק עמוק בתוך הדיכאונות-אסונות-צרות שלו (גלות מצרים).
וזה בדיוק מה שהתרחש בעקבות הניצחון המופלא בששה ימים – עם ישראל התעורר בהמוניו לאמונה.
[דברי הרבי הוגהו ונכנסו בתוך המאמר "והיה ביום ההוא", מלוקט ו' הערה 61]
******
אבל אבל אבל
כמה שיחות כואבות זעק הרבי מלך המשיח, על המחדל העצום, הכישלון המחפיר של ממשלות ישראל, לאחר מלחמת ששת הימים.
[יש גם יחידות מפורסמת ומפורטת, כאשר הרב שניאור חיים גוטניק (הרב הראשי באוסטרליה) היה אצל הרבי, והרבי הביע את כאבו העצום על המתרחש בארץ הקודש]
מיד לאחר המלחמה, הגיעו הפוליטיקאים הישראלים, ובמקום לתרגם את הניצחון המופלא להכרה בניסי ה', להתחזקות בתורה ובמצוות, לשוב חזרה אל השורשים של עם ישראל, אל ארץ האבות, אל עיר האבות בחברון, אל יוסף הצדיק בשכם, אל ירושלים העתיקה.
במקום זאת הפוליטיקאים עשו פוליטיקה, הם ספסרו בשטחי ארץ ישראל כנדל"ן עבור הסכמי שלום.
את הניצחונות הם יחסו לכוחו העצמתי של צה"ל, בבחינת "כוחי ועוצם ידי עשה חי את החעל הזה".
[בשבת פרשת תולדות תשל"ד הרבי מציין שהפוליטיקאים מעלימים ניסים כי זה סותר ל"כוחי והוצם ידי"]
את מפתחות הר הבית מסר שר הביטחון משה דיין לווקף, ואין לך ביזיון גדול מזה.
במקום ליישב את חברון, הגו הפוליטיקאים הישראליים רעיון מיוחד "קרית ארבע". עיר חדשה, במקום העיר חברון עצמה.
חלילה וחס שלא יגורו יהודים בעיר חברון עצמה, או בירושלים העתיקה. ביזיון.
[זה שגרים כיום קצת יהודים בחברון או בעיר העתיקה בירושלים, זה לא בזכות מדינת ישראל! זה פרי מאבקם ומסירות נפשם של יהודים טובים, שמדינת ישראל חיבלה להם בכל דרך אפשרית]
זה החטא הקדמון!
מדינת ישראל התכחשה עד כמה שיכלה לשורשינו היהודיים בנחלת אבותינו.
******
אבל הרבי מלך המשיח כבר הדריך אותנו, שאנחנו "דור הגאולה".
הקב"ה כבר רוצה לגאול אותנו, הקב"ה רוצה שנגרש את הערבים הפראיים והרצחניים מהר הבית, כי שם זהו ארמונו של המלך "מלך מלכי המלכים. כיום צועדים שם פראי אדם רצחניים ומכריזים "אללהו עכבר" – "איטבח אל יהוד" (צועקים בארמונו של המלך, לשחוט את בניו של המלך).
הקב"ה רוצה ש"נשכים להרוג את מבקשי רעתינו", גם במחיר של מלחמה אזורית (שבוא תבוא במוקדם או במאוחר), כי הקב"ה רוצה שנסמוך עליו, נזכור שה' איתנו, והוא יעשה ניסים לנו, כמו שעשה לאבותינו.
"כי באלקים נעשה חיל, והוא יבוס צרינו".
"אלה ברכב ובסוסים, ואנחנו נדגול בשם אלקינו".
[ל"ג בעומר תשכ"ט בסוף המאמר, ובהתוועדות שבת בראשית תשל"ה ועוד, הרבי הסביר שארץ ניתנה לנו בצורה ניסית ע"י הקב"ה בששה ימים, נקודה. ומה שצריך טנקים, זה רק כדי לצאת ידי חובה בדרך הטבע]
אבל מדינת ישראל לא רוצה,
מדינת ישראל מעכבת את הגאולה.
[ריבוי שיחות של הרבי מלך המשיח (נקבצו בספר "קראתי ואין עונה") על כך שמדינת ישראל בהתנהלותה הפוליטית מחשיכה ומעמיקה את קץ הגלות. לדוגמא: שבת פרשת תשא תשל"ד. שבת פ' ראה תשל"ה. שבת פ' בא תשל"ו. ועוד ועוד]
מדינת ישראל מאוהבת בדוד סֶם מארצות הברית, מדינת ישראל מחכה לפצצות האמריקאיות, מדינת ישראל תלויה בחסדי (אישור) בית הדין בהאג להלחם, ואלו מדריכים את מדינת ישראל להכניס אוכל מים וסולר לעזתיים שגידלו את החמאס, מדינת ישראל כמו "אשה מוכה" המחכה ללגיטמציה של אירופה (שרצחה מיליוני יהודים) כדי להלחם בנאצים.
[בשמחת תורה תשל"ו דיבר הרבי בחריפות על רגשי הנחיתות של מדינת ישראל בפני הגויים.
באותה שיחה הרבי הסביר שגם כאשר מלך אשור (עם 180 ראשי גייסות – גנרלים) צר על ירושלים, ולא היה שום סיכוי ע"פ טבע לנצח, ומלך אשור הציע לחתום על הסכם שלום – הסכם כניעה. והיה "שבנא" ראש הסנהדרין שאמר בתוקף שע"פ הלכה חייבים להיכנע ולעשות שלום.
אבל אז הגיעה הנבואה, ע"י הנביא ישעיה:
לא להיכנע!!
המלך לנביא שמע, וכך הגיעה הישועה]
******
עד כאן חטא הרפיסות והיוהרה.
והיום מתבצע התיקון על החטא הנורא.
לכל לראש, כיום ברור כמעט לכולם שצה"ל, עם כל עוצמתו, בלי אמונה בה' לא יכול לנצח.
ביאור הדבר:
החיילים שבחזית מתחזקים באמונה, כי הם מבינים שזה לב המערכה. החיילים הבינו, שהאמונה של ערביי עזה היא זו שהתפרצה עלינו בשמחת תורה.
כן כן, כי זו מלחמת דת, מלחמה על היהדות והאמונה. ומכיון שכך, חלק מהענין המלחמתי הוא חיזוק הזהות והתודעה היהודית.
הבעיה היא, ש"הדג מסריח מהראש". הראש הפיקודי-המדיני-הצהל"י-הפוליטי טרם קלט את הענין, שם לא הפנימו שאנחנו במלחמת דת. הם חיים במציאות מדומיינת והיא זו: לא האמונה של ערביי עזה היא הבעיה, אלא יש רק כמה קיצוניים המכונים חמאס, הם הבעיה. ולכן, א. כאשר חיילים כורזים "שמע ישראל" במסגד, מדיחים אותם, כי זה מעלה את המורל היהודי-אמוני של עם ישראל. וזה לא טוב למציאות הדימיונית בה הם חיים ומנותקים. ב. ממשיכים להכניס סיוע לעזתיים, ומתוך זה שואב החמאס את כוח עמידתו מול צה"ל.
וכך, כל יום שעובר במלחמת ההתשה הזו, יוסיף וישכנע את אחרוני הבוטחים על צה"ל, אלו הסומכים על כוחה הצבאי של מדינת ישראל שתושיע אותנו.
רבותי זה לא יקרה!!!
מדינת ישראל לא תושיע אותנו!!!
תחליפו דיסקט.
בלי מנהיגות אמונית-יהודית הבוטחת בה', מנהיגות כזו שלא תהסס לומר לאמריקאים "לא מדובשך ולא מעוקצך", לא פצצות ולא הוראות.
לא תודה! אמריקאים, נסתדר בלעדיכם!
בלי מנהיגות כזו, שתעיז להמרות את פי בית הדין בהאג.
בלי מנהיגות יהודית כזו שתכריז בריש גלי אמונה,
לא נתקדם לכיוון הגאולה.
אדרבה. הגאולה השלימה תתעכב חלילה.
ובדיוק לשם כך נועדה המלחמה,
להזכיר לאחרוני היהודים ש"הגיע זמן הגאולה",
הבה נתחזק באמונה.
וזה עובד. עובדה.
******
כל בר דעת שואל: מה נעשה בלי הפצצות של הדוד סֶם?
על זה המענה חד וברור: לא לדאוג, יש לנו את הַשֶׁם.
וכפי שכבר הזכרנו לעיל, מדברי הרבי מלך המשיח בשיחת ל"ג בעומר תשכ"ט:
היהודי צריך לעשות רק מעשה קטן,
שיהיה אחיזה בדרך הטבע לנס גדול.
******
אינני יודע איך יתפתחו מהלכי הענינים, אבל דבר אחד ברור לי (מכוח השיחות של הרבי, ומכוח האמונה הבוקעת מכל העם היהודי) שהיום יותר מתמיד לב ישראל ער.
ברור לי לחלוטין שעם ישראל לא יאפשר למנהיגות הפוליטית שלו לכזב ולאכזב. ואם חלילה הגאולה תתעכב, ויהיו בחירות, עם ישראל ידע להעמיד מנהיג בעל אמונה, שיאחז בידו בספר התורה.
מנהיג כזה שיעמוד בגאווה יהודית אל מול אומות העולם, ויספר להם על בורא העולם.
מנהיג כזה שלא ישאב את כוחו על הארץ מתוך הצהרת בלפור, אלא מתוך הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (וכמבואר ברש"י, ה' הוא הבּוֹס הוא החליט שהארץ הזאת לנו).
התודעה כיום מבשילה, בכל קצוות האומה,
וזה התחלת התיקון, על חטא הרפיסות והיוהרה.