לפני שבוע התעוררנו לבוקר קשה מנשוא, 21 חיילים "הותרו לפרסום". אַייי הלב נצבט.
כדרכי כל בוקר הלכתי למקוה לפני התפלה, במקוה פגשתי את ישראל, ידידי היקר, ושפכתי לפניו את כאבי הגדול ותסכולי מן המצב הקשה.
הכאב הוא לא רק על החיילים היקרים והנעימים שנהרגו, אלא בעיקר על האבסורד המטורף שממשלת ישראל היא זו שמזינה את עזה באוכל מים וסולר…
הוה אומר: יד אחת מאכילה את העזתיים שמגדילים ומרחיבים את שורות החמאס. והיד השניה שולחת את בנינו להלחם בחירוף נפש ולמות מות גיבורים, אַייי.
מסקנה: המלחמה לא תגמר לעולם! במקרה הכי גרוע היא תסתיים בחתימת נייר שתהיה הפרומו לקראת המערכה הבאה. ר"ל היל"ת.
והרי התוצאה: מידי כמה ימים מתבשרים אנו בבשורות איוב קשות ש"הותרו לפרסום"… ר"ל.
אומר לי ישראל ידידי:
מה לך מקטר?!?! תעשה משהו מועיל, תגיד תהלים…
תהלים זה לא מספיק, עניתי לידידי, צריך לעצור את משלוחי המזון והמים לעזה. צריך לייצר שיח ציבורי שילחיץ את הפוליטיקאים שלנו, שיהיה ברור להם שאם ימשיכו באיוולתם הם יעופו לכל הרוחות.
לא – עונה ישראל – "סיוע הומניטרי" לעזה אי אפשר לעצור, כי אז האמריקאים יעצרו את משלוחי הנשק והפצצות לארץ, ואז איך תלחם בלי פצצות? קח גם בחשבון שכל העולם יהיה נגדנו אם תעצור את "הסיוע הומניטרי" לעזה. ואל תשכח את בית הדין האגגי בהאג…
בום. נפל האסימון. "הפרדת דת ממדינה".
האמונה מלמדת אותנו שאנחנו "עם הנצח", איננו תלויים בחסדיהם של האמריקניים ("חסד לאומים חטאת") אלא בידיו של הקב"ה (דבר מלכות ש"פ בראשית נ"ב).
הקב"ה נתן לנו תורה שקובעת בצורה ברורה "הבא להורגך – וזה כולל את כל העזתיים שמכריזים השכם והערב "איטבח אל יהוד" ר"ל – השכם להורגו".
התורה מדריכה אותנו "הן עם לבדד ישכון ובהאגגיים לא יתחשב".
שיחותיו של הרבי מלך המשיח עוסקות רבות בנושא צה"ל, המלחמות מיהו יהודי ועוד. בשיחות הרבי מדריך כיצד צריך ללחום ולנצח ולא לחשוש מ"מה יאמרו הגויים"… בשבת פ' בראשית ה'תשנ"ב עמד הרבי שליט"א וזעק: חלילה לומר שמציאותם של ישראל תלויה בזכות חסדיהם של אומות העולם.
והנה עומד לו ישראל, יהודי ירא שמים לפי ערך, הוא אפילו אומר תהלים לזכות החיילים היקרים.
אבל כשמגיעים לשינוי תודעה, להפסיק לחשוב ש"עם הנצח" תלוי בחסדי פצצות האמריקנים, זה לא. עד כאן.
כלומר: בחיי היום יום ישראל "יהודי דתי", מאמין, מתפלל ואפילו לומד תורה.
אבל כשמדובר בהנהגת המדינה, שם – חושב ישראל – צריך להיות ריאליסט-פרגמטיסט.
שם אי אפשר לעשות את רצון ה' כפי שכתוב בתורה, שם צריך להתחשב בדעת אומות העולם… "מה יאמרו הגויים"??? הרי הם – האמריקאים – נותנים לנו את הפצצות, ובעיקר בעיקר: הם נותנים לנו הגיבוי והלגיטימציה להגן על ילדינו… אַייי.
ה"דת" וה"אמונה" טובות לבית פנימה,
אך לא רלוונטיות להנהגת המדינה.
רחמנא ליצלן מהאי דעתא.
ה' יצילנו מזו הדעה.
ובכן, ידידי ישראל, הצעתי הפוכה היא:
1. נעצור "סיוע הומניטרי" לעזתיים.
2. נשמיד כל מי שאומר לפגוע ביהודים.
3. לא נתרשם מ"מה יאמרו האגגיים".
4. אוֹי אוֹי אוֹי. אבל "מה יאמרו האמריקאים"???
5. על זה בדיוק יגידו תהלים היהודים.
ומענין לענין באותו ענין:
השבוע שלחתי מסר לשר הנכבד והיקר איתמר בן גביר – "איתמר, צא החוצה".
אחד ממקורביו ענה לי, וכי מה אתה רוצה, שהממשלה תיפול? וכי וכי יש לך מישהו יותר טוב? ואם יכנס ליברמן במקומו…
וגם לזה כוונתי, "הפרדת דת ממדינה":
התורה קובעת "לא תעמוד על דם רעך".
בפרשת שבוע – מעמד הר סיני – קיבלנו את המצוה "לא תרצח".
והנה, ממשלת ישראל היום שותפה פעילה – דה פאקטו – בחיזוק החמאס. לא זו בלבד שמכניסים להם אוכל ומים, עוד זאת: כאשר מגיעות אמהות של חיילים ומחרפות נפשם לעצור את "הסיוע הומניטרי" לעזתיים הרצחניים, באה הממשלה ומורה לחיילים לפנות אותן. הצילו. ה' ישמור.
זוהי ממשלת זדון, שאסור להיות בה רגע אחד לפי התורה.
אי. מי יבוא במקום איתמר היקר? אם איתמר לא יהיה שם, יבוא אביגדור או יאיר וימלא את מקומו, ואז המצב יהיה הרבה יותר גרוע.
ובכן, מר איתמר היקר, קודם כל עליך לעשות מה שהתורה קובעת, ועל השאלה מי יבוא במקומך? על זה תגיד תהלים!!!
זכור תזכור: לא איתמר בן גביר הוציא אותנו ממצרים/חמאס, אלא כפי שהדיברה הראשונה פותחת "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".
אתה תעשה את שלך, וה' יעשה את שלו.
המשך יבוא.